16.3 - 21.3
חזרנו לאנטיגואה, הישר לבית של משפחה מקומית אצלה אנו מתארחים כל השבוע. לכל הבתים יש רק חזית אחת הפינה לרחוב, שאר החזיתות הן קירות משותפים עם בתים אחרים, לכן יש לכולם חצר פנימית שדרכה חודר אויר ואור לבית, בדרך כלל הבית פתוח לחצר הפנימית (ללא קירות או חלונות) בגלל שמזג האויר נח כל השנה אין בעיה של קור בבית... לנו זה כמובן מוזר שהבית פתוח לחצר....המשפחה גרה בקומת הקרקע ובקומה שניה יש להם 3 חדרים לארוח. הרגשנו נח בבית. האמא מריה אלזה היא בעצמה מורה לאנגלית בבית הספר בו אנו לומדים, האבא הוא רסטורטור של עתיקות, הבת הגדולה, בת 19 מורה בבוקר, מרוויחה 100$ לחודש, ומממנת כך את לימודיה באוניברסיטה, לומדת ניהול מערכות מחשבים, הבת השניה בת 15, לומדת בתיכון. אנחנו אוכלים איתם את הארוחות ומנסים להכיר את אורח חייהם. 4 ימים אנחנו לומדים בביה"ס, 4 שעות ביום. לכל אחד יש מורה פרטי, לאיה ונגה מורה משותף. ביה"ס ממש מקסים, לבנות התאימו מורים שמתמחים בילדים ויש להם תכנית לימודים מתאימה. הילדות מאוד נהננות, וגם אנחנו. אנחנו גם משפרים קצת את הספרדית וגם יש לנו הזדמנות לדבר 4 שעות ביום עם המורים שלנו ושוב לשמוע מהם איך הם חיים כאן.
השבוע הזה הוא השבוע הכי קדוש בגואטמלה, השבוע בו יש נצלב. במשך כל השבוע הם מציגים בדרכים שונות את סיפור עלייתו של ישו לירושלים עד צליבתו ועלייתו לשמים. כולל הצגות וקונצרטים בכנסיות הרבות בעיר, כולל תהלוכות רבות משתתפים עם תחפושות ובובות שמציגות את הסיפור. כזכר לכך שכשישו עלה לירושלים, היהודים פרסו לפניו את הגלימות שלהם לאות כבוד (כיוון שהיה משושלת דוד) הגואטאמאלטקים מכינים שטיחים מיוחדים מנסורת צבעונית, פרחים ופירות, על הכביש, ובזמן התהלוכה השטיחים נהרסים. השטיחים יפיפיים, כל משפחה משקיעה מכספה ומזמנה, ובהתאם ליצירתיות ולהשקעה, התוצאות מגוונות. גם אנחנו בביה"ס מכינים יום אחד שטיח ברחוב לפני ביה"ס, ביום שבו עוברת התלוכה שם. אנטיגואה מפוצצת בתיירות מקומית וחיצונית.בעצם השבוע הזה הוא שבוע של בילוי משפחתי, בתוך חצרות הכנסיות יש המוני דוכני אוכל וכל מיני שטויות לילדים. מוכרי הגלידה מצלצלים כל הזמן בפעמונים, והתזמורת מהתהלוכה הקרובה נשמעת, בליל של ריחות ןקולות מתערבבים בצבעוניות השטיחים, בגדי נשות המאיה, ובגדי המשתתפים בתהלוכה (המשתתפים בתהלוכה מתחפשים ליהודים בגלימות סגולות, כאפיות, חגורות וכפפות לבנות, ולחיילים רומאים עם קסדות, מגינים, פגיונות וסנדלים תנכיים...)בסוף השבוע הבנות כבר עייפות משטיחים ותהלוכות ואנחנו חוזרים לשרון ועידו בגואטמלה סיטי. בשבוע הבא ניסע לחלק הצפוני של גואטמאלה.
השבוע הזה הוא השבוע הכי קדוש בגואטמלה, השבוע בו יש נצלב. במשך כל השבוע הם מציגים בדרכים שונות את סיפור עלייתו של ישו לירושלים עד צליבתו ועלייתו לשמים. כולל הצגות וקונצרטים בכנסיות הרבות בעיר, כולל תהלוכות רבות משתתפים עם תחפושות ובובות שמציגות את הסיפור. כזכר לכך שכשישו עלה לירושלים, היהודים פרסו לפניו את הגלימות שלהם לאות כבוד (כיוון שהיה משושלת דוד) הגואטאמאלטקים מכינים שטיחים מיוחדים מנסורת צבעונית, פרחים ופירות, על הכביש, ובזמן התהלוכה השטיחים נהרסים. השטיחים יפיפיים, כל משפחה משקיעה מכספה ומזמנה, ובהתאם ליצירתיות ולהשקעה, התוצאות מגוונות. גם אנחנו בביה"ס מכינים יום אחד שטיח ברחוב לפני ביה"ס, ביום שבו עוברת התלוכה שם. אנטיגואה מפוצצת בתיירות מקומית וחיצונית.בעצם השבוע הזה הוא שבוע של בילוי משפחתי, בתוך חצרות הכנסיות יש המוני דוכני אוכל וכל מיני שטויות לילדים. מוכרי הגלידה מצלצלים כל הזמן בפעמונים, והתזמורת מהתהלוכה הקרובה נשמעת, בליל של ריחות ןקולות מתערבבים בצבעוניות השטיחים, בגדי נשות המאיה, ובגדי המשתתפים בתהלוכה (המשתתפים בתהלוכה מתחפשים ליהודים בגלימות סגולות, כאפיות, חגורות וכפפות לבנות, ולחיילים רומאים עם קסדות, מגינים, פגיונות וסנדלים תנכיים...)בסוף השבוע הבנות כבר עייפות משטיחים ותהלוכות ואנחנו חוזרים לשרון ועידו בגואטמלה סיטי. בשבוע הבא ניסע לחלק הצפוני של גואטמאלה.
No comments:
Post a Comment