מניו גרסי לוורמונט

אז ככה, אתמול לא כתבתי כי הינו "נורא עסוקים", בבוקר עשינו ספורט, אחר כך ארוחת בוקר ודי מהר אחריה ארוחת צהריים, הילדים שיחקו כל היום בעיקר ב"ווי", והמבוגרים אכלו או נחו - היה ממש קשה, היו המון תכניות ולא הספקנו כלום, בקיצור היה לנו ממש כייף עם הלית וגדעון, אבל למרות זאת החלטנו שהיום נוסעים לוורמונט, כי בעצם ארה"ב זה רק ככה בקטנה לפני הטיול ה"אמיתי" אז שכרנו רכב אתמול בלילה והבוקר יצאנו לדרך לוורמונט. אחרי בדיוק שעה בדרך עברנו לעולם אחר - הכל מושלג, הכל נראה כמו אגדה- בתי עץ חמודים מוקפים עצים בשלכת והכל הכל מלא בקצפת לבנה, עושה חשק לעצור את האוטו ולטבול אצבע, או לחילופין לקפוץ לתוך השלג הלבן המפתה. הדרך חלפה ביעף (כמעט 6 שעות) , וכבר בשעה 2 בצהרים הפתענו את השכנרים שחשבו שנגיע הרבה יותר מאוחר, שמחת המפגש, ורונן ואמיר והילדים מיד יצאו להחליק בשלג במזחלות. והנה התמונות. הערב הוא ערב השנה החדשה ואנחנו מוזמנים לארוחת החג אצל החברים של רונן ותמי

היום השלישי - החלקה על הקרח

היום השני

אז ביום הראשון לא יצאנו בכלל מבית משפחת קזין, והיה לנו מאוד נעים, ביום השני הרגשנו שחייבים קצת לצאת, מה גם שהשמש הפציעה מבעד לעננים ונראה יום יפה, דבר ראשון יצאנו לקצת ספורט - אמיר וגדעון לריצה, הלית ואני להליכה בשכונה. כל הילדים נשארו עם פאולה, המטפלת של מיקה ואדם, הילדים מאוד נהנים ביחד והקזינים חושבים לשכור אותנו קבוע במקום המטפלת. הריצה וההליכה היו נעימות ביותר בשמש הקרירה, בשכונה היפה -הכל בתים פרטיים עם דשא ועצים, מין סביון בלי גדרות. אחר כך ארוחת בוקר טעימה, ומשפחת שכנר יצאה למנהטן עם הרכב של הקזינים, זה אחרי שהלית הודיעה לנו בביטחון עמוק שמנהטן ריקה לגמרי כי כולם בחופש והכל פנוי. אז התברר שהלית טעתה- כולם בחופש ובאים לבלות במנהטן - פקקי תנועה בהלוך ובחזור ונחילי אדם ברחובות ובכל אתר אקרטקטיבי, - היה צריך ממש להזהר לא לאבד אחד את השני. בערב חזרנו לארוחת ערב מצוינת של יום ששי עם נמי ואילן - אחות של הלית וחבר שלה. דרך אגב גדעון הכיר לנו את ה"ווי" של נינטנדו וכולם התמכרו - מחזיקים ביד מין שלט אלחוטי ומשחקים טניס, גולף, האבקות ועוד ועוד במרחב התלת מימדי של החדר. הבנות רוצות כזה כשנחזור. לגבי הג'ט לג, המצב די טוב, אנחנו נרדמים בסביבות 9 בערב ומתעוררים בסביבות 6 בבוקר

והנה אפילו סרט וידאו קצר שצולם בזמן שאני כותבת את הפוסט הזה

היום הראשון

היי חברים
הבוקר נחתנו בניוארק בשש בבוקר אחרי טיסה חלומית לאמיר ולי (לילי) וטיסה מהסרטים לבנות שישנו רק 4 שעות
והתלוננו שהיה להן צפוף, והמבין יבין ששוב עשינו זאת וישבנו לנו בביזנס בעוד הבנות יושבות קצת מאחורינו
מיד כשיצאנו גדעון (הגדול) חיכה לנו כבר בחוץ עם הרכב ותוך רבע שעה היינו בבית הקאזינים החדש והמקסים בשכונת
Short Hills
היוקרתית בניו ג'רסי. שימחה וששון עם אדם בן ה-5 ומיקה בת השנה וחצי, ריקודים, חיבוקים ומשחקים, ארוחת בוקר,
מקלחות (הלית נסעה לעבודה, גדעון והילדים בבית) ואנחנו הצלחנו במאבק נגד הג'ט לג והלכנו לישון לשעה וחצי.
התעוררנו לא מזמן והגיע זמן ארוחת צהרים, נראה לי שאולי לא נצא היום מהבית, הילדים משחקים במשחק מחשב אקטיבי מול מסך פלזמה ענק (טניס, באולינג ובוקסינג ורטואלי-- נגה מפילה כל הזמן את היריב הוירטואלי בבוקסינג). מצד שני אולי נצא עוד מעט, נראה.
נשיקות וחיבוקים לכולם
השכנרים