6-8.2 פוקון
אנחנו מסתלבטים בפוקון. אחרי חודש וחצי שלא קנינו שום דבר לבנות, הרשנו להן לקנות בגד או שניים, והיה שבוע של תיסכול שהן לא מצאו את מה שרצו, המבחר פה, בעיקר לילדים, מאוד מצומצם. בסופו של דבר יום אחד לקחנו מונית למעאיינות החמים ובדרך ראינו מין מרכז קניות חדש ובו מין סופרמרקט ענק, כל אחת מצאה את מה שחיפשה והיתה שימחה גדולה. באותו ערב נסענו להתרחץ במעיינות חמים טבעיים. כל האזור מלא מעיינות חמים בגלל הפעילות הגעשית המוגברת. היות שביום חם נסענו בלילה. מין שמורה שבצד אחד זורם נהר קפוא ולידו יש שביל עם 6 בריכות טבעיות חמות בגדלים שונים. כשיורד הערב כבר נהייה קר בחוץ ומאוד נהננו מהחוויה. יום אחר נסענו ל"קנופי" -פארק בתוך היער ובו רשת של אומגות, מקבלים ציוד ריתמה וקשירה ויש קבוצה עם המון מדריכים, מטפסים בסולם גבוה על אחד העצים וחוצים עם אומגה מעל הנחל לעץ אחר, וכך מחליקים בגובה גבוה בין העצים מעץ לעץ מספר רב של פעמים (1 ק"מ בסה"כ). נגה ואיה החליקו בטנדם עם מדריך. אני מתתי מפחד בעיקר לראות אותן עומדות על המשטח הקטן על העץ בזמן שמחכים לעבור בין אומגה לאומגה. (כל הזמן מאובטחים לכאבל כלשהו, אבל עדיין זה מפחיד, הן כמובן לא פחדו כלל) וכולנו מאוד מאוד נההנו. בסה"כ שעות היום עוברות הרבה בבית שלנו – קוראים ספרים, משחקים משחקים (הבנות משחקות המון ביחד) מכינים אוכל, יוצאים לאכול במסעדות, הולכים לחוף האגם – החוף פה עמוס כמו חוף תל אביב, אבל מצד שני אף אחד לא משחק מטקות ולא משחקי כדור אחרים כך שדי נעים בחוף. בגינת הבית בו אנו גרים יש עצי תפוחים, דובדבנים, שזיפים ואפרסקים. התלהבנו מדוכן הציפס שעומדים בו בתור גדול כדי לקנות צ'יפס שהוכן בו במקום, בתוך שקית נייר קטנה עם קטשופ, חרדל ו/או מיונז מעל. באותו הדוכן מוכרים גם את ה"קומפלטו" לחמניה עם נקנקיה, עגבניות חתוכות, אבוקאדו, חרדל, קטשופ, מיונז, צ'ילי – יממי....ביום האחרון שלנו בפוקון- יום שבת – הלכנו לחוף האגם, ושם ציפתה לנו הפתעה נעימה, המון במות של מוזיקה – מין מסיבת חוף לצעירים כפרסומת לכל מיני חברות – מתברר שפברואר זה החודש שכל הצעירים יוצאים לחופשות והמפרסמים כמובן מנסים להרוויח מזה. ישבנו בחוף ונהננו מהמוזיקה והחתיכות שרקדו והציעו כל מיני מתנות כקידום מכירות...אהה ושאני לא אשכח, בפארק שנמצא לא רחוק מהחוף נגה גילתה שניתן לשכור ג'יפים ממונעים של ילדים והיא כמובן מאוד מאוד רצתה וקיבלה מספר סיבובים וזה עשה לה את היום, זה בדיוק הג'יפים עליהם היא חולמת כבר שנים ואנחנו לא מסכימים לקנות לה
אנחנו מסתלבטים בפוקון. אחרי חודש וחצי שלא קנינו שום דבר לבנות, הרשנו להן לקנות בגד או שניים, והיה שבוע של תיסכול שהן לא מצאו את מה שרצו, המבחר פה, בעיקר לילדים, מאוד מצומצם. בסופו של דבר יום אחד לקחנו מונית למעאיינות החמים ובדרך ראינו מין מרכז קניות חדש ובו מין סופרמרקט ענק, כל אחת מצאה את מה שחיפשה והיתה שימחה גדולה. באותו ערב נסענו להתרחץ במעיינות חמים טבעיים. כל האזור מלא מעיינות חמים בגלל הפעילות הגעשית המוגברת. היות שביום חם נסענו בלילה. מין שמורה שבצד אחד זורם נהר קפוא ולידו יש שביל עם 6 בריכות טבעיות חמות בגדלים שונים. כשיורד הערב כבר נהייה קר בחוץ ומאוד נהננו מהחוויה. יום אחר נסענו ל"קנופי" -פארק בתוך היער ובו רשת של אומגות, מקבלים ציוד ריתמה וקשירה ויש קבוצה עם המון מדריכים, מטפסים בסולם גבוה על אחד העצים וחוצים עם אומגה מעל הנחל לעץ אחר, וכך מחליקים בגובה גבוה בין העצים מעץ לעץ מספר רב של פעמים (1 ק"מ בסה"כ). נגה ואיה החליקו בטנדם עם מדריך. אני מתתי מפחד בעיקר לראות אותן עומדות על המשטח הקטן על העץ בזמן שמחכים לעבור בין אומגה לאומגה. (כל הזמן מאובטחים לכאבל כלשהו, אבל עדיין זה מפחיד, הן כמובן לא פחדו כלל) וכולנו מאוד מאוד נההנו. בסה"כ שעות היום עוברות הרבה בבית שלנו – קוראים ספרים, משחקים משחקים (הבנות משחקות המון ביחד) מכינים אוכל, יוצאים לאכול במסעדות, הולכים לחוף האגם – החוף פה עמוס כמו חוף תל אביב, אבל מצד שני אף אחד לא משחק מטקות ולא משחקי כדור אחרים כך שדי נעים בחוף. בגינת הבית בו אנו גרים יש עצי תפוחים, דובדבנים, שזיפים ואפרסקים. התלהבנו מדוכן הציפס שעומדים בו בתור גדול כדי לקנות צ'יפס שהוכן בו במקום, בתוך שקית נייר קטנה עם קטשופ, חרדל ו/או מיונז מעל. באותו הדוכן מוכרים גם את ה"קומפלטו" לחמניה עם נקנקיה, עגבניות חתוכות, אבוקאדו, חרדל, קטשופ, מיונז, צ'ילי – יממי....ביום האחרון שלנו בפוקון- יום שבת – הלכנו לחוף האגם, ושם ציפתה לנו הפתעה נעימה, המון במות של מוזיקה – מין מסיבת חוף לצעירים כפרסומת לכל מיני חברות – מתברר שפברואר זה החודש שכל הצעירים יוצאים לחופשות והמפרסמים כמובן מנסים להרוויח מזה. ישבנו בחוף ונהננו מהמוזיקה והחתיכות שרקדו והציעו כל מיני מתנות כקידום מכירות...אהה ושאני לא אשכח, בפארק שנמצא לא רחוק מהחוף נגה גילתה שניתן לשכור ג'יפים ממונעים של ילדים והיא כמובן מאוד מאוד רצתה וקיבלה מספר סיבובים וזה עשה לה את היום, זה בדיוק הג'יפים עליהם היא חולמת כבר שנים ואנחנו לא מסכימים לקנות לה
No comments:
Post a Comment