10.3 – 16.3 אגם אטיטלן
האגם כלוא בגובה כ- 1500 מטר בינות להרים גבוהים, חלקם הרי געש, ההרים מגיעים ממש עד גדת האגם, סביב לאגם מספר כפרים של בני מאיה, אל חלקם אפשר להגיע רק בסירה או ברגל. הכפרים מאוד מאוד עניים, הנשים כולן לבושות בבגדים המסורתיים והצבעוניים. בכל מקום בו יש מעט גדת אגם, ארופאים ואמריקאים קנו שטחים מהאינדיאנים ובנו להם בתים יפיפים או בתי הארחה. מגיעים לכפר הגדול שעל גדת האגם – פנחצ'ל, מסעדות, שוק עם המון עבודות יד של המאיה, משם לוקחים סירת אוטובוס לכפרים האחרים. אנחנו התארחנו בסנטה קרוז, בבית הארחה של זוג אמריקאים. שוב ערסלים, נוף, יש שעורי יוגה בבוקר. קצת טילנו לאורך האגם. יום אחד הלכנו ללמוד אריגה בבית מקומי – הנשים עדיין עוסקות באריגה, הן מכינות את התלבושות המסורתיות, כיסויי מיטה, מנשאים לתינוקות. חיים בבתים חשופים, ללא כל ריהוט, מבשלים על מדורת עצים, אוכלים כמעט רק טורטיות שמכינים לבד מקמח תירס, שעועית אדומה, אבוקדו וקפה. האריגה היתה חוויה, הכנו חגורה, את מה שלא הספקנו לעשות ב-4 שעות (!), מנואלה, שלימדה אותנו סיימה בשבילנו והביאה לנו למלון אחרי יומיים... יום אחר נסענו לשוק הכי גדול בגואטמלה, העיר שניקראת צ'יצ'יקסטננגו. שוב שעה נסיעה מטורפת בין ההרים. השוק מלא מקומיים ותיירים, מוכרים שם הכל, מאוד צבעוני ועמוס. קנינו קצת מזכרות ומתנות. מזג האויר נעים אבל לא חם מספיק כדי להתרחץ באגם, למרות שמי האגם חמים, נקיים ונעימים.
האגם כלוא בגובה כ- 1500 מטר בינות להרים גבוהים, חלקם הרי געש, ההרים מגיעים ממש עד גדת האגם, סביב לאגם מספר כפרים של בני מאיה, אל חלקם אפשר להגיע רק בסירה או ברגל. הכפרים מאוד מאוד עניים, הנשים כולן לבושות בבגדים המסורתיים והצבעוניים. בכל מקום בו יש מעט גדת אגם, ארופאים ואמריקאים קנו שטחים מהאינדיאנים ובנו להם בתים יפיפים או בתי הארחה. מגיעים לכפר הגדול שעל גדת האגם – פנחצ'ל, מסעדות, שוק עם המון עבודות יד של המאיה, משם לוקחים סירת אוטובוס לכפרים האחרים. אנחנו התארחנו בסנטה קרוז, בבית הארחה של זוג אמריקאים. שוב ערסלים, נוף, יש שעורי יוגה בבוקר. קצת טילנו לאורך האגם. יום אחד הלכנו ללמוד אריגה בבית מקומי – הנשים עדיין עוסקות באריגה, הן מכינות את התלבושות המסורתיות, כיסויי מיטה, מנשאים לתינוקות. חיים בבתים חשופים, ללא כל ריהוט, מבשלים על מדורת עצים, אוכלים כמעט רק טורטיות שמכינים לבד מקמח תירס, שעועית אדומה, אבוקדו וקפה. האריגה היתה חוויה, הכנו חגורה, את מה שלא הספקנו לעשות ב-4 שעות (!), מנואלה, שלימדה אותנו סיימה בשבילנו והביאה לנו למלון אחרי יומיים... יום אחר נסענו לשוק הכי גדול בגואטמלה, העיר שניקראת צ'יצ'יקסטננגו. שוב שעה נסיעה מטורפת בין ההרים. השוק מלא מקומיים ותיירים, מוכרים שם הכל, מאוד צבעוני ועמוס. קנינו קצת מזכרות ומתנות. מזג האויר נעים אבל לא חם מספיק כדי להתרחץ באגם, למרות שמי האגם חמים, נקיים ונעימים.
אמא של מנואלה אורגת מנשא לתינוק למישהו שהזמין ממנה, מאחוריה אחת הנכדות, זה החדר העיקרי של הבית
No comments:
Post a Comment