אתמול יצאנו לפנות ערב והסתובבנו בריקולטה, השכונה בה אנחנו גרים שנחשבת לאחת השכונות היפות והיוקרתיות בבואנוס, שתינו קפה, טיילנו בפארק ובמדרחוב, ונכנסנו למרכז התרבות המקומי שם נתקלנו במופע מוסיקת טנגו נחמד, רק שהיה מלא והבנות לא יכלו לראות כלום ולכן שמענו רק כמה דקות והמשכנו. השמש שוקעת פה לקראת 10 בלילה וזה ממש כייף, בעיקר אחרי שבארה"ב היא שקעה בסביבות 5, זה גם מטעה וכל הזמן נדמה לך השעה היא אחרת ממה שהיא באמת.
שכחתי לציין שיש לנו טלפון בדירה, מספרו 0054-11-48161048 אפשר להתקשר (לא על הבוקר, אפשר מאוחר בלילה אנחנו 4 שעות אחריכם, גם טלפון נייד מקומי סידרנו היום (0054-911-30491073), עם הספרדית הצולעת שלנו – בעצם זו היתה הפעם הראשונה שנותן השרות לא הבין מילה אנגלית... ולנו היו כל מיני שאלות ולא באמת הצלחנו לתקשר, אבל קנינו את הסים עם קצת עזרה מלקוחה שדיברה בעצמה אנגלית צולעת ביותר. שוב יש לנו ג'ט לג קטן כי אנחנו 3 שעות לפני ארה"ב, אז בלילה הבנות לא היו עייפות ובוקר היה קשה להעיר אותן, ירדנו קצת לבריכה אבל קר לנו מידי בשביל להתרחץ, אחר כך טיילנו, שוב בריקולטה, בעיקר לסידורים (tourist information ורכישת כרטיסי טיסה לברילוצ'ה – טסים ביום שני בבוקר), טיילנו קצת בפלרמו, בגן הבוטאני, הבנות התעייפו ואני חזרתי איתן במונית לדירה, בעוד אמיר נשאר לטייל ברחוב הראשי המלא חנויות מכל הסוגים. החלטנו לתת לבנות דמי כיס שבועיים לבזבוזים וגלי ואיה מיד קנו לעצמן כל אחת מחרוזת בשוק קטן שעברנו דרכו, נגה קנתה קלפים. בנתיים אני לא מתלהבת יותר מידי מבואנוס, מזג האויר נהדר, האנשים מאוד נחמדים, אבל העיר לא נקיה במיוחד ובין הבניינים הארופאיים יש גם הרבה בנינים מודרניים מכוערים (כאלה מלפני 20-30 שנה, בנייני דירות גבוהים בלי שום צורה), אבל עוד לא ראינו הרבה. אנחנו נהנים מהשינוי במזג האויר, באור היום הארוך ובזה שאנחנו פתאום לבד רק המשפחה, היות שאנחנו גרים באזור מגורים אז אנחנו לא פוגשים ישראלים בכלל באזור, רק כשטיילנו בגן הבוטני ראינו חברה ישראלים מטיילים שם גם.